כתבה בישראל היום

 התערוכה, "הריקוד", שמוצגת בחלל ברחוב הרצל ,97 אצרה מרינה פוזנר, והיא מציגה ציורים, עבודת וידאו ומיצב.

"התערוכה הזאת היא מבחינתי הגשמת חלום של הרבה דברים", אומרת שמחוני ,(57) שבשנים האחרונות נטשה את עי סוקה בתחום הבוטניקה הארכיאולוגית ועברה לעסוק באמנות.

"הרגשתי שהנשמה שלי מתה ושהיא צריכה להתחיל לפרוח. היום אני מט פלת באמנות ומציגה בתערוכות. הג שמתי את החלום שלי. התערוכה הזאת היא הרביעית שלי, אבל היא בקנה מידה אחר מבחינתי".

לדבריה, החלל ברחוב הרצל התאים בדיוק לתערוכה. "החלל עצמו מגניב בר מות על", הוא אומרת, "זה מרתף נטוש עם קירות מעופשים ומקולפים ורצפה שמלאה בבטון ובאבנים, ולהיכנס אליו היה עבורי ממש לפנות מבנה נטוש ולה חיות אותו.

"במקור אני דוקטור לבוטניקה אר כיאולוגית, והמקום הזה סגר לי מעגל כי יש שם ממש ארכיאולוגיה. בתערוכה הזאת הרגשתי שאני שוב מחברת את העולמות שלי בחזרה. בוטניקה זה חיים וצבע, אז מבחינתי לבוא למקום כזה ולהכניס לשם את העבודות שלי, שהן מאוד צבעוניות – היה כמו להפריח פרח מיוחד בשדה נטוש".

השם של התערוכה, "הריקוד", מתכתב עם היצירה האייקונית של מאטיס. בט קסט שנלווה לתערוכה נכתב כי "כמו מאטיס, גם בעבודות של אורית השימוש בצבע ובצבעוניות עזה בולט מאוד, והיא מחפשת ביצירה שלה דרך לתיאור הר מוניה ושמחת חיים".